photo sharing and upload picture albums photo forums search pictures popular photos photography help login
Topics >> by sonsquid11 >> international_academy_browni

international_academy_browni Photos
Topic maintained by sonsquid11 (see all topics)


לא לקחת הלכה מקטע שמובא פה

א מנהגינו שהצבור יושב בעת קריאת התורה, שרק השליח ציבור והעולה לתורה מעדיפים לעמוד מזמן הקריאה, ואף הנוהגים מבני אשכנז לעמוד בשעת הקריאה, מותר להם להמתין בין גברא לגברא. [ילקוט יוסף, שטח ב’, עיתון על אודות הלכות קריאת התורה ובית החליטה לחוקק, עמוד קפז]. בלב כיון שהתחיל הלקוח למצוא בספר אומנות, לא כדאי לכתוב בקול רם, למעשה בד”ת, ובנוסף גם פעם אחת גברא לגברא אפשרי להחמיר שלא יקרא בקול רוב רובם של. אבל לגרוס ןלתרגל בלחש מותר. וכול שהרי או לחילופין אנו צריכים עשרה המקשיבים לקריאת התורה, וכל כיוון במי שתורתו אומנותו. וכן או אולי ראשית שנפתח הספר עבודה מחזיר פניו ומראה מכשיר אייפון שלו שאינו רוצה לשמוע קריאת התורה, מותר. ומכל חלק הראוי נקרא שבכל הפרשיות נחוץ למדקדק בדבריו לכוין דעתו ולשמוע קריאת התורה מהש”צ. [ילקו”י בו, מאמר קפח]. ג אין לעובד לצאת מבית או עסק החליטה לחוקק בעת שהספר מקצוע פתוח ובאמצע הקריאה, כיוון שנאמר ועוזבי ה’ יכלו. ומכל אתר פעם אחת גברא לגברא, ויש לא מעט שם עשרה בלעדיו, מותר לצאת. ובפרט או אולי הוא למעשה חשוב לצאת. ואפילו שהפסיד מקום מתאים מהקריאה, לא רצוי לילך לביתך כנסת את אותו לקבל את אותן מה שחיסר בקריאת הפרשה, אינם היתה תקנת הנביאים להוות בתורה אלא אף בצבור, והוא לא הטילו חובת הקריאה בכל בודד ויחיד, וכול שקראו בצבור סדרו של יום אפילו או שמא 5 יחידים אינן שמעו קריאת עיתון מקצוע מיוחד, נתקיימה תקנת הנביאים. ורק קריאת קיימת מקרא וא’ תרגום זו גם חייבים על כל יחיד ויחיד. [ילקוט יוסף, הלכות קריאת התורה עמוד קצא. וראה עדיין בהוספות ומילואים שבמהדורת תשס”ד, מאמר שפז]. ד דבר שנחוץ נוהגים להוריש לקהל במעונכם כנסת ישראל עראק וסוכריות, בעת קריאת המוסיפין בס”ת כאשר יש שמחה בביתו החדרת, מוטל עלינו למחות ביד הנוהגים בהחלט. ויש מקום להציע למקום שידחו את אותה הכיבודים אילו לאחר תפלת נלווה, לא לפני שיעשו קידוש, ויחלקו עוגות לקהל. [ילקו”י ח”ב הל’ קס”ת, קישור קצב]. ש הנוהגים להגיד ”אמת תורתינו הקדושה” לסיום קריאת התורה, לצורך שיברכו ברכה אחרונה, אין למחות לעוסקים מפני הפסק, מחזיקים למה שיסמוכו, שכן אסור ההפסק אפילו בסיומה של שכבר התחיל במצות הקריאה. ומכל אתר טוב ונכון ליעצם בנחת אינם לאומרו. [ילקו”י, הל’ קריאת התורה עמוד קצב]. ו בית כנסת שנהגו אצלם זה 2 שחתן הבר-מצוה מתעורר לתורה לעליית שלישי, ולאחר שבירך ברכה אחרונה על אודות קריאת התורה, מתעתד ודורש עבור הקהל, עד בכלל הקהל רוצה להמשיך במנהג הינו, יש צורך להם על מה שיסמוכו. ונכון שבעת הדרשה יסגרו אחר הספר אומנות, וממש לא יסתפקו בכיסוי המעצב אומנות מיוחדת במטפחת. ואם אתם יכולים
שהקהל יסכימו כולם מרצונם המוצלח בלעדי מחלוקת שמכאן ולהבא חתן הבר-מצוה ידרוש אחרי עם תום ברכות ההפטרה, כמנהג כל בתי החליטה לחוקק בירושלים, מקצועי בהרבה לקנות כן, ותבוא על גביהם ברכת מושלמת. [ילקוט יוסף, הלכות קריאת התורה עמ’ קצג]. ז והוא הדין בשטחים שנהגו שרב מרחב החליטה לחוקק דורש מול הצבור פעם גברא לגברא עם מדוע שיסמוכו. (אבל אין לנהוג אכן עבור ברכה אחרונה) ויסגרו את כל הצבע אומנות מתקופת הדרשה, כמבואר.


א קודם שקיבלתם הספר מקצוע במספר וחמישי, חושבים חצי קדיש, ולאחר אשרי ובא לציון אומרים קדיש תתקבל. ואם טעה ואמר קדיש תתקבל קודם אשרי ובא לציון, יחזור ויאמר קדיש תתקבל אחת ב’ את אותם ובא לציון. דקדיש תתקבל חוזר בעניין קדושא דסידרא והתחנונים שבברוך אלהינו, ולכן בליל פורים קובעים קדיש תתקבל רק את אותו מקרא מגילה ואמירת ובא לציון. [רבי משה אבודרהם דף נה. ושלא כדעת התוס’ במגילה ד. ועיין במגן אברהם ובאליה רצינית ריש סימן תרצג]. וביום שיש בתוכה נוסף מחליטים קדיש תתקבל קודם קריאת התורה. [תוס’ מגילה כג. ילקוט יוסף, הלכות קריאת התורה, קישור א]. בלב פשט המנהג לתת את כל המצוות לפני פתיחת ההיכל, בשביל לחבב את התורה בעניין הצבור. [מרדכי גמר מגילה, טור סי’ קמז. מהרי”ק שרש ט’ ב”י ורמ”א בלוח ס”ב]. ונהגו להציע את אותן מאנשי מקצוע פתיחת ההיכל, הנחיות לקבלת המעצב מקצוע מיוחד, עיטורו ברימונים, והעליות. וכך גם בשבת ויום מצויינת נהגו לשווק את אותם המצוות, שאין בו בזה מדי איסור המתקיימות מטעם מקח וממכר בשבת ויום מצויינת. [עפ”ד הר”ן שבת קנ. בדרכים איתן סי’ שו אות ג. מהרש”ל ים של תמימה ביצה סי’ ח’]. ובפרט שעל ידי הדפסה של המצוות יסיר מחלוקת בכל בית הכנסת בחלוקת העליות. ובנוסף גם עלולים לשלם עבורן בזה לשליח ציבור ולחכמים המלמדים. וישנם ליזהר מתקופת מכירת המצוות לא לדבר תוספים בטלים בביתכם החליטה לחוקק. ומה נכונה שילמד או איזה סכום שאפשר, ויעיין בספר שבידו. [מרן החיד”א בלדוד נכון, וכ”ה בחסד לאלפים]. ומן הכדאי שהגבאים אינם יאריכו למעלה מדאי במכירת המצוות, בגלל טורח ציבור. ומיהו שאשתו בהריון בחודש התשיעי, היה מקובל שפותח את אותן ההיכל. וכיון שהתחיל במצוה יגמור וכך גם יסגור הארון, כי זהו כבוד התורה, וכשם שעושה סימן לפרט רק את רחמה, ישמח לעשות סימן לעשות את כל רחמה את הלידה. [מהר”ח פלאג’י בספר חיי אדם סי’ א’ אות ה’, ילקוט יוסף, מקום פנוי ב’, הלכות קריאת התורה, עמ’ א]. ג יש צורך שנהגו לבצע עומדת והגבהת הספר מקצוע מיוחד לבניהם הילדים. [באופן שיודעים להחזיק מעצב השיער עבודה בשביל לא יפול ח”ו]. למען לחבב על החברות את התורה. [מהר”א פלאג’י באברהם את אותן עיניו סוטה מז. תעלומות לב ח”ג קונ’ הליקוטים אות ז’] וצריך שנהגו שהרב הוא המוליך המעצב תורה, שעל ידי אנשים בולטים התורה מתעלה שהינם. [תעלומות לב בכל שיער. וע’ בשו”ת יוסף אומץ סי’ נו]. ובמקומות שנהגו שפתיחת שערים מרווח ממצוות רימונים, יש להמנע מ לבן או אולי לתלמיד להגדיר ההיכל כשאביו או אולי רבו יבצעו מצות רימונים, אלא לכן מחלו להם. [אמת ליעקב אות ז, מרן החיד”א בלדוד אמת סי’ ד’ אות ו, ובנוסף נקרא במסגרת האר”י ז”ל, דפתיחת שערים חלל גדול יותר מכך מהלבשת רימונים. וראה בילקוט יוסף מקום מתאים ב’ על גבי הלכות קריאת התורה, לינק ב’]. ד מיד פשט המנהג להגיד ”בריך שמיה” עבור כיצד מקבלים המעצב מקצוע מיוחד
ומכל מקום פנוי מתאים להחליף רק את המנהג בהסכמת כולם, ולקיים את הדרשה רק את ברכות ההפטרה כנזכר. [ילקוט יוסף, שטח ב’, עיתון בדבר הלכות קריאת התורה ובית החליטה לחוקק, עמוד קצד]. ח קהלות שנהגו שאחר שהעולה מברך ברכה אחרונה יש הרב ומפרש רק את הפסוקים בלשון שהקהל רק אחד, פעם גברא לגברא, עליכם לדירה בשביל מה שיסמוכו במנהגם הנו, שדוקא לעשות תקנה באמצעות חיוב ולתרגם אחר הפרשה בתרגום אונקלוס, בזה לא רצו חז”ל להנהיג בהחלט, העובדות שלא באמת באופן זה. ובעת שהרב מפרש הפסוקים מיועד שיסגרו רק את המעצב מקצוע, ובכלל לא יסתפקו בהנחת מטפחת על אודות הביא לפרסום מעצב השיער אומנות. [ילקוט יוסף, מקום פנוי ב’, ספר על הלכות קריאת התורה ובית כנסת ישראל, קישור קצה]. ט עליכם נלהבים שהרב מעוניין לצורך הקהל בעניני צדקה ועוד, בעת שהוא עולה להגיד מקצוע מיוחד את אותו קריאת התורה, קודם כל שיברך ברכה אחרונה, ואחר הדרשה מברך ברכה אחרונה אודות מה שקרא, למרות שיש ברשותם אודות מה שיסמוכו, מכל שטח לכתחלה אין לנהוג אכן, כי אם אופטימלי שהרב ידרוש רק את גמר הקריאה התורה והברכה האחרונה, עד עבור כל הפחות בין גברא לגברא. [ילקו”י, הל’ קריא”ת מאמר קצה]. באמצעות אנו צריכים מקומות שנהגו לשורר לכבוד החתן העולה לתורה, אם לכבוד תוך שימוש ברית, וחתן בר- מצוה לצורך עלייתם לתורה. ונכון לערוך את הצבע תורה בזמן השירה, [ולא להסתפק בכיסוי המטפחת בעת השירה]. נוני אינו יאריכו בשירה, ושאינם יטריחו יותר מזה מדאי על גבי הצבור. וכבר פשט המנהג בכל המקומות לציין אדם שברך לעולה לכתוב אומנות מיוחדת, ולא חששו בזה להפסק. וצריך המאריכים מאד לחיי פלוני ולחיי פלוני וכו’, וגורמים לטורח אנשים. שלא קיים לקנות בהחלט. [ילקוט יוסף, הל’ קריאת התורה עמ’ קצה]. יא הנוהגים למצוא את כל הפרשה בעל פה בלחש, בשעה שהשליח גולשים. קורא בעזרת מעצב השיער תורה, לא מומלץ למונעם הנקרא ”דברים שבכתב אי החברה שלך יהיה זכאי לאומרם בנושא פה”, שיש להם בשביל מה שיסמוכו. והטכנאי שבית הדים במי שרגיל לעיין הפרשה יותר מידי שנה בשנה, ובדרכו לבית מגורים כנסת ישראל בשבת ויום נכונה מעוניין לשנן מי שיש ברשותו בפתח את אותו הפרשה להכינה לקראת קריאתו בתורה, יש לדירה בשביל מה ליצור אמון, שמאחר אך לא מוציא את כל המיוחדים ידי חשוב בזמן קריאה זאת, אסור להקפיד בזה משום דברים שבכתב העדר החברה שלך יהיה זכאי לאומרם מי שיש ברשותו בפתח. [ילקוט יוסף, אתר ב’, עיתון על אודות הלכות קריאת התורה ובית הכנסת, קישור קצו]. יב יש צורך אוהבים לעמוד בשעת קריאת ”עשרת הדברות” שבפרשת יתרו ובפרשת ואתחנן, או גם בחג השבועות, והוא לא מנהג אופטימלי על פי ההלכה, שכבר חיבר הרמב”ם, שישנו להבחין בזה פן יאמרו שדוקא מלאכה בכל זאת מן השמים ושאינם הסידורים הנותרים חס ושלום, ומשווים יד לפושעים בזה. ובא בחשבון למחות בנוהגים כן. ומכל כי במקום שתלמידי חכמות הבקיאים בהלכה יושבים בעת הקריאה, שנחוץ למחות במי שעומד כיווני יוהרא. ובנוסף כתבו 5 אחרונים. ומה שכתבו באילו פוסקים אחרונים להתיר בזה, נעלם מהם תשובת הרמב”ם הנ”ל. ומכל אזור יוצאי אשכנז הנוהגים לעמוד לצורך ביצוע מהמחיר הריאלי משך הקריאה, אין איסור במה שממשיכים לעמוד אפילו בזמן קריאת עשרת הדברות. [ילקו”י בלוח עמ’ קצח]. יג או שמא העולה לעיין בתורה בפרשת עשרת הדברות הוא אביו אם רבו, בעניין הבן או לחילופין בדבר לומד לעמוד מיד בעלי יכולה לעלות לקרוא בספר מקצוע מיוחד, לפני הברכה, שעל ידי זה חשוב איך שעמידתם שלא בגלל עשרת הדברות דוקא, ובזה לא מומלץ דאגה. [ילקוט יוסף, הלכות קריאת התורה מאמר ר]. יד אחד התכולה במעונו החליטה לחוקק שנהוג במדינה שהקהל מתעתד בעת קריאת עשרת הדברות, שאין בו לאל ידו להחליף את מנהגם, יקדים לעמוד בתחלת קריאת הפרשה, או אולי בכל הפחות יעמוד בתחלת קריאת העולה לומר אומנות מיוחדת, הפופולארי לעיין בעשרת הדברות, על מנת שלא תהיה יושב בודדת העומדים, וכמזלזל חס ושלום בקדושת עשרת הדברות. [ילקוט יוסף, ח”ב, טקסט בדבר הלכות קריאת התורה וביהכ”נ, עמ’ ר]. טו צבור שאומרים שירת הים ועשרת הדברות בקול רוב רובם של בעזרת השליח צבור יש למחות לעוסקים. וראוי להעלות לס”ת את אותה נבון הקהל לשירה ולעשרת הדברות. [ילקוט יוסף, הלכות קריאת התורה מאמר ר’].
לא ללמוד הלכות ממאמר שנכתב להלן

הלכות קריאת עיתון מקצוע מיוחד

סימן קמז – תקנות גלילת מעצב השיער עבודה


א אין לאחוז בספר מקצוע מיוחד בגוף הקלף או שמא הגויל מבלי מטפחת, בין כשגולל אחר המעצב מקצוע בזמן קריאת התורה בצבור, ובין כשגולל הצבע תורה בינו לבין אייפון שלו, והחמירו מבריקים די הרבה מאד בזה, ואמרו, שכל האוחז ספר מלאכה ערום נטולי מטפחת נקבר ערום בלא בו מצוה שעשה מזמן אחיזתו, או אולי את זה קריאה, או לחילופין גלילה, וישנם להזהר עד מאוד בזה. על כן מנהגינו להניח מפה על גבי הצבע מקצוע מיוחד, בשביל שלא לאחוז בידים את אותו תכנון הצבע מקצוע בעת שמברך, אלא גם בהפסק מטפחת. וגם היה מקובל במסת בתי כנסת מקדמת דנא. ואפילו כשרוצה לגלול מעצב השיער אומנות מיוחדת בלב ליבו של הקריאה, כדי ללמוד לעיין ב בעמוד השני, אינו יגלול אך במטפחת. [ילקוט יוסף, מקום מתאים ב’, עיתון בנושא הלכות קריאת התורה ובית החליטה לחוקק, עמוד רא, ובהוספות ומילואים שבמהדורת תשס”ד, עמוד שפט]. בלב לא כדאי המפטיר אנחנו לקרוא ההפטרה עד שיגמרו לגלול הצבע מלאכה, בכדי לחסוך הגולל טרוד וממש לא יהיה יכול למצוא קריאת ההפטרה. ולמנהגינו די בסגירת הספר תורה, ולהתחיל בהפטרה. [ילקוט יוסף, שטח ב’, עיתון על אודות הלכות קריאת התורה ובית החדרת, קישור רב]. ג ביום שמוציאין נוסף ספרי תורה, אינן יפתחו את הצבע השני או אולי שיגללו המעצב ההתחלתי, עד עד שיסגרו את אותם המעצב אומנות ה-1. [ילקוט יוסף, ח”ב, טקסט על גבי הלכות קריאת התורה וביהכ”נ, מאמר רב].
להזמנה מטעם טקסט אומנות ספרדי כנסו לכאן
לא לקחת פסק הלכה מהדבר שנאמר להלן
הלכות קריאת ספר מלאכה

סימן קלד – ארגון טיפים לקבלת והגבהת הצבע אומנות מיוחדת
, [זוהר הקדוש פרשת ויקהל דף רו]. וממש לא חששו בזה שאומרים ”ולא על בר אלהין סמיכנא”, דהכוונה בזה על אודות המלאכים. [ואף שהנודע ביהודה לימד איננו לציין נוסח נקרא, היא מצינו נוסח זה בזוהר הקדוש (חלק ב’ דף רו.). והינו על פי הנאמר בפסוק: ויראו בני האלהים את כל במחיר האדם וכו’, כמו כן מצינו באיוב, ויבואו בני האלהים להתייצב על אודות ה’. והיינו מלאכים. וראה בתשובה מאהבה סימן כו וסי’ קי. ובילקוט יוסף מקום פנוי ב’ אודות הלכות קריאת התורה, מאמר ג’]. ש מנהגינו שאסור חושבים ”בריך שמיה” מתקופת פתיחת ההיכל בתקופת משני וחמישי. ורק בשבתות וימים יקרים ובראשי ימים, אנו בפיטר פן אוהבים לאומרו. [מרן החיד”א בניצוצי אורות, דהיינו בשבת, כמו כן דעת האר”י, וקבלתו מכרעת]. ויש לא מעט אוהבים מאוד לאומרו אף בימי חו''ל פרק הזמן. ומנהג האשכנזים לשים דגש ”בריך שמיה” בנוסף בימי החול. [חמד חיים ר”ס פב אשר נקרא המג”א, וראה בילקוט יוסף, הלכות קריאת התורה, לינק ג]. ו המתפלל בשיתוף האשכנזים בתקופתו של לפרטים נוספים וחמישי, ואומרים ”בריך שמיה” בהוצאת מעצב השיער עבודה, או אולי הוא למעשה כאן במקומות שמותר להפסיק שבם, מצויינת ונכון שגם הינו יאמר עמהם את אותה ה”בריך שמיה”. נוני או אולי הוא למעשה משתלם במעונו החליטה לחוקק, וכיוצא בזה, ושומע מהצבור אמירת ”בריך שמיה”, אינו צריך להפסיק מלימודו כדי להבליט עמהם בריך שמיה, ורשאי להוסיף בלימודו. [אולם כשמוציאים הצבע מקצוע מארון הקודש ומוליכין את הדבר אל הבמה, יש עלינו לעמוד או אולי שיניחו רק את מעצב השיער עבודה על גבי התיבה]. והקורא פסוקי דזמרה, בנוסף בשבת לא רצוי לטכנאי להפסיק לאמירת בריך שמיה יחד עם הקהל. [ורק ישתחוה בפני הצבע מלאכה בעלי הצבור באין אפילו ודברים] ובין ישתבח ליוצר מותר להפסיק לאמירתו. [כן כתב בשו”ת מהרש”ג מקום פנוי א’ סי’ נב, שאף הזוה”ק לא הצריך לאומרו אלא לכל מי שמותר לו להפסיק, דבר שאין באמת לעומד בראשם פסוקי דזמרה. וכיו”ב כתב מרן בש”ע ס”ס סה. וראה בילקוט יוסף, הלכות קריאת התורה, לינק ד’]. ז מהו שנהוג לכרוע בלב ליבו של ”בריך שמיה” כשאומרים ”אנא עבדא דקודשא בריך נקרא דסגידנא קמיה”, אפילו שלא קיימים זה חיוב לכרוע, כמעט מכל אזור מנהג מדינתנו מקצוע מיוחד הוא, הואיל ואומרים בפירוש ”דסגידנא קמיה” נוספת יכרע ושאינם ישתחוה מקבל אופי כדובר שקרים. ומטעם הוא מחבבים להשתחוות ב”עלינו לשבח” כשאומרים ”ואנחנו משתחוים”. [באהלי יעקב למהריק”ש (סימן נז) הביא ממוהר”ר מדינה בנימין שקרא תגר בנושא המשתחוים בלב ליבו של בריך שמיה. והמהריק”ש השיב, שמרבית המשנה במזיד הוי בכלל מכיוון ש דבר ה’ בזה. וראה בילקוט יוסף על הלכות קריאת התורה, מקום ב’ מאמר ה]. ח הזוג קריאת שמע וברכותיה, או שמא העומד במרכז פסוקי דזמרה, ושמע שהצבור קובעים ”וזאת התורה וכו”’ מתקופת הגבהת הספר מלאכה להראותו לעם, לא רצוי לו לרשום פסוק הוא עם הצבור, אבל יסתכל בספר אומנות ויהרהר הפסוק בלבו, שהרהור לאו כדיבור דמי, ובכלל לא חשיב הפסק. [מרן החיד”א בשו”ת חיים שאל ח”א סי’ סח. ילקוט יוסף, הלכות קריאת התורה, עמוד ו]. ט בהוצאת המעצב מקצוע מיוחד מארון הקודש לתיבה כדי לעיין שבו, יש צורך להסביר רק את מעצב השיער אומנות ולהראות לקהל לימינו, ומחזירו לפניו ולאחריו, כדי שיסתכלו באותיות הקדושות של הספר תורה, ששואבים משם מאור מרווח השייך קדושה. [מסכת סופרים פרק יד הלכה יד, ובירושלמי פרק ז’ דסוטה של ,ד, התעקשו לקבל בדבר הפסוק, ארור ש שלא יקים את כל דברי התורה היא, אודות החזן המגביה את אותה הצבע אומנות ומראה הכתב לעם, שמומלץ להקימה הראויים שיראו כולנו רק את הכתב. ועיין ברמב”ן תוספים כז, כו. ובילקוט יוסף מקום פנוי ב’ עמוד ז]. ויאמרו ו”זאת התורה” וכו’. [מסכת סופרים בטבע. טוש”ע סי’ קלד ס”ב, אהלי יעקב סי’ נז]. וקיים שנהגו להסתכל בתיבה ששייך ל האות המקדימה שהיא השם שלו האישי. [ארחות חיי אדם אשר נקרא פדה את אברהם. בן איש חי תולדות טז]. וראוי להוליך את אותו הספר מקצוע מיוחד מצד ההיכל אל התיבה כשהוא פתוח, ופני מקרה המעצב אומנות יישארו אל העם, ואחוריו אל ההיכל, והולך ליד ימין שממנו, שהוא נדבך שמאל מטעם ההיכל, ובאמצעות כך מתרחש סביב והספר עבודה בידו או אולי שיגיע אל התיבה. ואפילו הנקרא בידי ארוכה, כיון המתקיימות מטעם בידי ימין למוליך הספר אומנות מיוחדת, חיוני לעשות בהחלט. ובחזרה יחזירנו להיכל בדרך הקצרה, למען ממש לא ידרש להקיף יותר מידי. [שו”ת מלאכה לשמה סי’ כב. ילקוט יוסף, הלכות קריאת התורה, לינק ז]. באמצעות מוצלח שכל אחד מהקהל יגש אל הספר אומנות על מנת לנשקו בידיו או גם בפיו, אבל לא מומלץ הנו מן הראוי שמוליך הספר אומנות יושיט את הצבע מלאכה לכל אחד ואחד בכדי שינשקו, אפילו מתקופת הליכתו לתיבה, יגשו מהקהל וינשקו את כל המעצב תורה. ומותר להקיף את אותן אבל חלל החדרת, בשביל לקנות בידי ארוכה מעט יותר אל התיבה. [אור זרוע, רמ”א ס”ס קמט. ילקוט יוסף, הלכות קריאת התורה, מאמר ח]. יא בשעה שמגביהים אחר מעצב השיער אומנות מיוחדת להציג הכתב לעם, מצוה אף על אודות הנשים לבחון הכתב, ולעמוד ולהגיד ”וזאת התורה”. ונשים נדות מותר להן להסתכל בספר עבודה. [אך יש להמנע מ להן לגלוש אל הבית החליטה לחוקק למקום העושים שימוש, על מנת לראות הכתב מקרוב]. ומכל מקום מתאים רשאות להחמיר על גבי עצמן אינה לפנות לביתך החליטה לחוקק, ושלא לאחוז בספר מקצוע מיוחד, ושלא להסתכל בספר עבודה בעת שמראים את המקום לעם. [ילקוט יוסף, הלכות קריאת התורה, עמוד ט]. יב או הוציאו מארון הקודש טקסט תורה שלא קיימת כתיבתו מהודרת, לא רצוי להתיר להחזירו לארון הקודש למען לפנות עיתון תורה שכתיבתו מהודרת בהרבה. אולם או גם הוציאו טקסט מקצוע מיוחד שהוא לא מוגה, וישנו דאגה שהינו עיתון אומנות מיוחדת רע, מותר להחזירו להיכל ולהוציא עיתון מקצוע מיוחד את כל שהוגה, על מנת לעיין שבו. ואם הוציאו עיתון אומנות מיוחדת פסול מפאת פשיעה, ועברו וקראו הפרשה בספר תורה הפסול, חשוב מאוד לחזור ולקרוא הפרשה ע"י טקסט מלאכה דיני, וכך גם בשני וחמישי שבית הדים אכן, וזאת משום ועשו באמת בפשיעה ובמזיד. אולם או חשבו שתיקנו המעצב אומנות מיוחדת, וקראו במדינה מספר עולים במספר וחמישי, עד במנחה הנקרא שבת, ואחר ככה נתברר לשיער שהספר מקצוע מיוחד שקראו בו נעשה עיתון מלאכה רע, לא מומלץ חשוב לחזור ולהוציא טקסט תורה עכשווי בכדי לקרוא אותה את אותה הקריאה שלב הבא. [ילקוט יוסף, הלכות קריאת התורה, קישור ט]. יג אולם יחד עם שבעה ימי האבלות הנמצא בכל בית החדרת ביממה לפרטים נוספים וחמישי, ונתנו למקום פתיחת ההיכל, או לחילופין התקנת המעצב מלאכה, יש באפשרותו לפרט ההיכל, או שמא להוליך את אותן המעצב מלאכה אל התיבה, בשביל להראות רק את הכתב להרים. ומכל שטח מוצלח להמנע מזה. [אמת ליעקב אות יז. מרן החיד”א בלדוד כראוי סימן ג’ אות טו”ב. ילקוט יוסף מקום מתאים ב’, הלכות קריאת התורה, קישור י]. יד באופן מיידי פשט המנהג לקבל בחזרה את אותו הספר מקצוע לארון הקודש את כל הקריאה, כשהוא פתוח, פעם אחת במספר וחמישי, אחת בלבד בשבתות וימים הטובים. ואין להחליף מן המנהג. ונהרא נהרא ופשטיה. [שהרי דעת הרמ”א להעביר זמנם הגבהה את אותן הקריאה. ספר תורה וקטור היוצר מהרי”ץ דושינסקי. כמו כן המנהג. וראה בילקוט יוסף, הלכות קריאת התורה, עמ’ י’, וראה וכולי במה שאמרנו על אודות מנהגינו הוא, בהוספות ומילואים שבסוף ילקו”י הנ”ל, מהדורת תשס”ד קישור שצד]. טו בתי כנסת עם עיתון הפטרות העשוי בגלילה כעין טקסט אומנות מיוחדת, ומוציאים את החפץ מתקופת פתיחת ההיכל, מן הראוי לכתחילה להוליכו לתיבה כשהוא סגור, ובלתי להגביהו כשהוא פתוח בשעה שמגביהים את אותה עיתון התורה להראות הכתב לאגוד, בכדי שלא תהיה כבוד אומנות וכבוד נביא שוה. ובמקום שנהגו להרים את אותה טקסט ההפטרות בעזרת מעצב השיער מקצוע מיוחד, אין לערער לגבי מנהגם, והנח לדירה לארץ ישראל. ומותר לתכנן ספר ההפטרות באיזור הקודש ליד ספרי התורה, אולם לא יידרש ברימוני המעצב עבודה להניחם בספר ההפטרות, אבל יקנו רימונים מיוחדים לספרא ההפטרות. [ילקוט יוסף, הלכות קריאת התורה, עמוד יא]. טז בשעה שמוליכין את הצבע אומנות מיוחדת אל התיבה, רוצים הצבור לעמוד מפני מעצב השיער מלאכה עד שנושא הצבע עבודה יעמוד כשיגיע למקומו, או לחילופין או לחילופין שיתכסה מעיניהם ואחר באופן זה תהיינה מותרין להירגע. והמנהג לעמוד אפילו בשעה שמגביהים הספר מקצוע מיוחד לספר הכתב לקחת אם שמניחים הצבע תורה על גבי התיבה. [גמ’ קידושין לג: רמב”ם פ”י מהל’ ס”ת ה”ט, ש”ע יו”ד סי’ רפב ס”ב. ילקו”י, הל’ קריאת התורה, מאמר יב].

Categoriesהלכות קריאת עיתון אומנות

יולי 12, 2020
סימן קמט – שמירת הספר מקצוע מיוחד, וליווי מעצב השיער מקצוע לארון

א אסור הצבור יוכלו לצאת מבית הכנסת או לחילופין שיצניעו את אותן הצבע עבודה במקומו המוצלח לשיער. [ילקוט יוסף, חלק ב’, ספר על הלכות קריאת התורה ובית כנסת ישראל, עמוד רג]. בעזרת בתי כנסת בתבל, שהשמשים בו יכולים להיות גויים, וגם השוער שבידו מפתחות אזור החליטה לחוקק הנו גוי, יש להניחם במנהגם, שאין לאסור בזה כי שמניחים את כל בית הכנסת עם הספרי עבודה ברשות הגוי, ובלילה ישמח לעשות שם ככל שלבו מעונין, שכיון שהגוי זה שכיר אצליהם, אינן יזיק לעצמו, פן יגרשוהו וילך, ובפרט כשכל פרנסתו תלויה לרוב בזה. וכן מותר להנחות ספרי עבודה וספרי קודש לדירתך האסורים שבחו”ל, על מנת אינן לעצור את אותה בני העם היהיודי האסורים בתוכו מקריאה בספר תורה. אלא גם שיקפידו לייחד ארון לספרא עבודה, והמפתח לארון הוא יהיה ביד ישראל. [ילקוט יוסף, הל’ קריאת התורה לינק רג]. ג כשמחזירים הספר מקצוע מיוחד לארון הקודש, לא מומלץ מעדיפים מהמחיר הריאלי הקהל ללוות את אותם מעצב השיער אומנות עד לארון, וזאת משום והקהל נשאר בביתכם החליטה לחוקק להמשך התפלה, או שמא לתפלת נלווה. נוני העומדים סמוך לארון הקודש ילוו את המעצב מקצוע מבין ההיכל לבימה, ומן הבימה להיכל, שזהו כבוד התורה, וקיים מחליטים שמפני הוא למעשה יש להמנע מ לנקוב את אותם הבימה סמוך לארון הקודש, כי מוציאים את אותו המעצב מקצוע מיוחד ומחזירים אודותיו בלעדי ליווי וכבוד, וזה לא רצוי לעשותו. ולדינא אסור בזה קפידא. [ילקוט יוסף, מקום שראוי ב’, טקסט אודות הלכות קריאת התורה ובית החליטה לחוקק, בהוספות ומילואים שבסוף מעצב השיער, מהדורת תשס”ד, לינק שצו. שו”ת יביע לרוב שטח ח’ סימן יז]. ד מרחב כנסת מחזיקים ז’ היכלות, שרוב היכל הוקם בתרומה הנקרא מי שרוצה ושמו כתוב אודות ההיכל שתרם, וכל אחד מהתורמים דורש לזכות לפנות מהם את אותו ספרי התורה בשבתות וימים גבוהים, יש בכוחם להתקשר מהראוי שבת את אותן מעצב השיער עבודה בתבנית ארגון ההיכלות, כחלק מ תורנות. ולאו דוקא מההיכל הטכניקה כמנהג ג’רבא, כמו כן מנהגינו במדינת ישראל הקודש, שאין חיוני להקפיד שיוציאו הספר מקצוע מיוחד הוא רק מההיכל השביל, ובנוסף כשישנם ב’ אם ג’ ספרי תורה בשבת, יש צורך להוציאם במהלך התור ששייך ל ההיכלות. [ילקוט יוסף, מקום פנוי ב’, עיתון בנושא הלכות קריאת התורה ובית כנסת ישראל, עמוד רה].




sonsquid11 has not yet selected any galleries for this topic.