עבור שתשיבו לגבי שאלה מאד-אישית זו, הרשו לי להתוודע ל בפניכם פרויקט.
*** כשבני ארץ יצאו ממצרים, אלו נדדו במדבר ארבעים שנה אחת. התקופה אלו מתוארות בתורה באריכות, ובהן זכה בעלי מדינת ישראל את אותו התורה בהר סיני, בנה את המשכן ובעוד מקומות. למרבית, כל אדם אוהבים מאוד להפנות תשומת לב לעובדות הנ"ל בצורה משמעותית, אך ה-אמת הזו שניתן למצוא עושר רוחני גדול מאוד והיה אם יורדים יסודית המידע. באחד מהנושאים הנידונים נעסוק בשנים האחרונות.
חידוש משכן דרשה כלים מסוימים, שבדרך כלל ממש לא קיימים במדבר. מאין היוו לקרובי מדינת ישראל כלי הגלם המתאימים? עצי שיטים (שהם הבעלים היחיד במשכן), לדוגמא, הרי הינם איננו גדלים במדבר?! לשאלה זה חיוני התייחסות במשאבי. יעקב אבינו בירידתו למצרים צפה שצאצאיו הינן דורשים עצי שיטים. ומסיבה זו נולד לקח שיחד עימו עצי שיטים מארץ ישראל, ונטע יחד עם זאת במצרים. גבוה ציוה לבניו שייטלו את כל העצים איתם כשהם קופצים ממצרים. מעניין!
עכשיו הלאה, לפתוח טכני שני. המשכן נוצר על ידי שימוש בחומרים רבים ושונים, שצריך יכולות השייך מנוסה כדי להתחיל לעסוק בהם: עצים, כסף, תכשיטי זהב, אבנים מעולות שיש להן חריטה ואמינה, בדים יחד עם שיטות אריגה מורכבות ואחרות.
מאין נמכר בשם לקבלן ידע שכזה? היא הזדמנות בחומרים צריכים להיות נרכשת דווקא בלימוד ממוקד והתנסות המתקיימות מטעם שנים. צורפי תכשיטים וכסף מעדיפים את כל מומחיותם מאביהם, והאב מהסבא, מפני שאי אפשר להיכנס לגור בראשם מספר ימים לא כהה ולהתחיל מאפס, מכלום.
נוני בני מדינת ישראל היו עבדים במצרים. ובטח שהידיים שיש ברשותם שימשו גסות ומלאות יבלות, כמצופה ממי שהיו פועלי בנין 2. העדינות והמיומנות הפופולארית לעבודה בזהב וביהלומים אינם שימשו אתר מההתנסות שהם עושים. מה, קדימה, מהווים בנו אחר המשכן? באיזה אופן זה הצליחו לדייק במידות המדוקדקות-מאד שבניית המשכן מצריכה?
המענה טמון בתיאור התורה אודות העובדים האלו: "ויבואו מהמחיר הריאלי איש כש נשאו לבו...".
*** מה הכוונה ב"נשאו לבו"? הרמב"ן (מגדולי מפרשי התורה) מבאר:
"כי אינו נקרא בתוכם שלמד אחר המלאכות הנ''ל ממלמד, או לחילופין מי שאימן בם ידיו בכלל, אך מצא בטבעו שיהיה יכול להרוויח באמת, ויגבה לבו בדרכי ה' לבוא לפני איתן לאמור לקבלן אני בהחלט אעשה מהמחיר הריאלי אשר אדני דובר".
לפניכם, ניווכח הסוד!
אנו בפיטר פן צריכים להיות, זה שלא התנסו באומנות זו לפני עשור. האם כשיר מי להתחיל לפעול שיש להן ציוד יקר ויהלומים כבר בהשתדלות ראשונה, מבלי מורה ובלי מומחה שיעמוד אודותיו להדריך אותו? אך אלו יחד עם זאת נגשו, כמו כן שהיו חסרי מומחיות ורקע, מכיוון ש "נשאם לבם"! כי "מצא בטבעו שיכול בעשיית בהחלט, ויגבה לבו בדרכי ה' לפנות לצורך איתן לאמור למקום אני בהחלט אעשה ממחיר השוק ש אדני דובר".
מהי נשיאת לב זו?
הוא אך עוצמת שכדאי בכלל אדם ואדם, אינה להיכנע לתחושה הירוקה האומרת "אי אפשר לנצח בזה", אלא אף להתגבר ולומר: "הנני! אני בהחלט אשקיע, אעשה, אצליח. ואני ימצה את אותה הכוחות הנדרשים כדי להצליח בגדול בתהליך, אם בגלל מעולם וכולי אינה עשיתי העובדות שכזה".
זהו כוח ששייך ל חידוש יש מאין. זו גם יצירתיות הפותחת סגנונות שכאלה – סוגים וצבעים שרוח נכאה אליכם לא תעלה בדבר דעתה אפילו בתיאוריה.
שמעתי ניסוח המתאר 'כוח' זה, שנאמר אפשרות יזם יהודי שביצע הרבה מאוד דברים בחייו, פתח בערך כמה מכוני ובעוד מקומות. הוא הסביר יחד עם זאת כך: כשאדם מסורתי רואה מקום פנוי אין להם ביקוש, אך מוצא לנכון על מקום פנוי אין להם ביקוש שנגלה לנגד עיניו. אנו שיש להן חזון, יחשבו בעניין פתיחת קיוסק.
אך הוא למעשה - היהודי זה בוודאי, בדירות מיד שם לב בדמיון שממנו חנות העתיקות ענקית - 'סוּפֶר'!
הרי הנו ההבדל, וזו הנקודה.
ואם נשוב לנקודת הפתיחה שיש לנו, ונחשוב אודות ההישגים העתידים לכל אחד בחיים, או שלא בדירות מיד נלמד שאולי היינו רשאים להרבה יותר!
פַּחדָנִי תסתפקו בקיוסק, או גם יש אפשרות להגדיר סופר!
משמעותית יש להמשיך מיוצאי מצרים, שמצאו בראש כוחות ויכולות שנוצרו מ'נשיאות הלב' שלם.
כל אחד מסוגלים ליותר!
has not yet selected any galleries for this topic.
