סיפור שקרה לי היום בתל אביב :
תוך כדי חנית הרכב ברחוב קטן וצדדי בתל אביב, הבחנתי בשתי נשים צועקות במרפסות בנין בן 3 קומות.
ראיתי שיוצא עשן מאחת הדירות, והאשה הצעירה שעמדה במרפסת צועקת הצילו וכל פניה וידיה שחורות. אחת השכנות הרימה טלפונים למכבי האש ולמשטרה.
היא זרקה את צרור המפתחות שלה אלי למדרכה ואחד המפתחות התעקם ונשבר מהנפילה על המדרכה.
אספתי את המפתחות ואת השבר הקטן של המפתח ורצתי למעלה במדרגות לקומה השלישית. שם זרקתי את המעיל שלי לאחת השכנות וביקשתי ממנה לטבול אותו במים.
התחלתי לנסות את המפתחות - אף מפתח לא מתאים !!!
2 מנעולים - 20 מפתחות - ואף אחד לא נכנס ! - חוץ מהשבר הקטן שנשאר לי בכיס, הכנסתי אותו לתוך המנעול ועם השארית דחפתי פנימה - ונפתח !!!
פתחתי את הדלת לאט, לא היתה אש גלויה, אבל היה עשן שחור סמיך ומסריח כמו פלסטיק , שחור משחור, לא רואים מסנטימטר באמצע היום !!
השכנה הביאה לי את המעיל ספוג במים, עטפתי את הראש, נשכבתי על הרצפה שמכוסה פיח שחור והתחלתי לזחול לתוך הסלון, אבל אני לא רואה כלום !, מה אני עושה ? אני מתחיל להחנק, ברחתי החוצה.
צעקתי לאשה איפה היא ? ולפי הקול , אמרתי לה בצעקות שהיא מכירה את הבית והיא צריכה להגיע לדלת הכניסה בלי לנשום ועיניים סגורות... וכך היה , נכנסתי שוב עד אמצע הסלון, ופתאום אני מרגיש אותה רצה, תפסתי אותה בחולצה ועפנו החוצה, משתעלים אבל חיים...
אחרי עשר דקות הגיעו הכבאים, לא נשאר הרבה מהדירה. לקחו את הבחורה לבית החולים, ואני נשארתי עם מעיל רטוב, בגדים שחורים מפיח, ושלש תמונות שלא שכחתי לקחת בשבילכם מחייך
אני לא מכיר את הבחורה, והיא לא מכירה אותי, ולא נשאר לנו שום קשר.
