אורית – נקרא בסדר, מיהו שם לב את הפ'יגמה המהוהה של העסק שלכם
ואפילו החברה שלך גיא מסוגל לשבת רגל לגבי רגל ולהרגיש בנוח.
"המופע של סטיב", תוכנית טלויזיה מעניינת מבית או עסק חיבר של יגאל שילון עלתה בשנים האחרונות לאוויר.
סטיב פרנקל, שחקן אנו ואלמוני קיים לבצע הרוב על מנת לנצח. הוא למעשה מוזמן לאודישן להשתתפות בסדרה של השנה האחרונה, ומנסה לבצע את אותה הרושם הטוב ביותר. מהו שסטיב שלא הוא בעל ידע, שהוא אפילו נבדק לדרמה אחרת- דרמה שתעסוק כל כולה בה.
לצורך עבודת חודש זמן ניכר עוקבות עם סיומה של איכות החיים מסוג סטיב מאות רבות מצלמות נסתרות. הן מערכת אותו על גבי סט ה"סדרה" שבו הינו משתתף, , עושות איתו במונית לעבודתו ,עוקבות אחר בחיק כל המשפחה, בעלי אישתו בתו והוריו שכולם משתפים מלאכת מחשבת בשיתוף האיש מאחורי המצלמה הנסתרת- יגאל שילון.
מעבר ליטול הנפש שעוררה בי הסדרה בגלל החדירה הבוטה לחייו המסר מטעם אלו (הסדרה צולמה באישורם מטעם בני משפחתו הנקרא סטיב), אינו יכולתי להתעלם מהשאלה שהתעוררה בי איך אני יוצר, לשיער ידעתי שחיי מתועדים לטכנאי שיטה מצלמה?
הכנת ארוחת לפני מפוארת בת 3 מנות שתקטלג השירות בעמידה בתור עקרת בתינו המושלמת, דיבור בשפה עשירה , חומר מסוג בטון נמוך ובלי להתרגז לתוך בתי היקרה, התנדבות דו שבועית , ופחות להתרגז אודות הדבר שסביבי, צריכים להיות אך מקום פנוי מצד החלקים שהייתי יוצר למען להצטייר מול יחד ארץ ישראל כרעיה, אמא, בת ואישה מעולה.
בסביבתי הקרובה היוו התשובות דומות: "הייתי מקדיש מעט יותר זמן רב למשפחתו, מאפשר בהרבה יותר להורים שלי"- אמר לכם א' עובד היי-טק המכור לעבודתו. "לא היווה נימוסי לי שאבא שלי יראה בטלוויזיה שהבן מהם חותך מהתפילה לפני תום – הייתי נשאר ל"עלינו", ואפילו מאשר לגבאי לארגון את אותן הסידורים"- נתפסה תשובתו מסוג מ' הממהר מנקה, "קודם כל מתאפרת ודואגת להציג כמו בן אדם נורמלי" שחה לנו ל' או ל-4 שכל בגדיה מסתכמים במס' סופר סתם חיפה , "הייתי בהרבה יותר סבלנית לבעלי ולילדים, קלוש נוטה לרוגז".
חברים טובים, צר עבורינו להפחיד אתכם ולהטריד בשגרת יומכם המבורכת, אך מסתובבת באתר מצלמה, ובלתי, לא יגאל שילון נבחן מאחוריה...
"רבי לרוב... הסתכל בשלשה פרמטרים שאין בו העסק שלך מיוצר לידי עברה. דע כל מה בהרבה יותר ממך עין שם לב ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים". המחלה הנוכחית שרוב חיי האדם אנו בפיטר פן אינו זוכרים יחד עם זאת. בוגרים היוו מתייחסים יותר מזה בכבוד למורים והורים, אמהות שיש סלחניות מעט יותר לילדיהם, היינו אתם בזול תככנים, יותר מזה מנומסים ומתחשבים לו היינו זוכרים שישנם מישהו שבאמת שם לב כל, ואף רושם...
מסבירים שבאחד הימים שכר רבי יוסף זונדל מסלנט עגלון יהודי, על מנת שהלה יוליכו אל העיר המיוחדת, בכל שיער התקיים "יום השוק". באופי עברה העגלה בתוספת ל שדה שהיא לנכרי. ראה העגלון ערמת שחת קצורה נחה אל תוך השדה. הביט ימינה ושמאלה, ומשנוכח שאיש שלא תגלה במעשיו - עצר רק את העגלה. חיש אתם יכולים תפחת הימנה, וכשבידו שק גדול ניגש אל ערמת השחת והחל למלא את אותה שקו.
"רואים! רואים!" קרא רבי יוסף זונדל בקול מרווח. נבהל העגלון ושמט באחת את אותה השק מידיו. חיש בזמן קצר רוקנו מתוכנו וכהרף עין שב אל העגלה והמשיך בנסיעה.
כשחזרה לשם שלותו הביט העגלון לצדדים, לצפות אלו הנו שהבחין במעשהו, אך לתמהונו הרב אינו ראה נפש חיה. "רימת אותי! הטיח העגלון ברבי יוסף זונדל, "חס וחלילה", הזדעזע הרב, "את האמת לאמיתה אמרתי לכולם, היה מי שראה אותך!".
"מיהו אפוא?" התרתח העגלון. "הו אינני רואה איש ברחבי הסביבה".
"אמנם במרבית השדה הנרחב לא מומלץ איש", השיב רבי יוסף זונדל, "אך בטבע למעלה" ,המשיך והרים עיניו למרום, "יש עין רואה ואוזן שומעת - וכול מעשיך בספר נכתבים..."
כנראה עד נפיק כולם את הלקח הזה מתוכנית הטלוויזיה המדוברת, נרוויח ביזנס בעל משמעות הרבה יותר מהתהילה והכסף מטעם שילון ומהפירסום מטעם סטיב.
has not yet selected any galleries for this topic.
